המרכז לזיכרון ופיתוח יכולות קוגניטיביות - שיפור אינטילגנציה נוזלית על ידי אימון מוחי
 

 

מחקרים חדשים מראים על סיכוי גבוה לשיפור
אינטליגנציה נוזלית  (Fluid Intelligence) על ידי אימון המוח

 

 

מחקר חדש מצביע, אם כי לא באופן חד משמעי, על יתרונות בעולם האמתי הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך של משחק במשחקי אימון למוח.


האם משחקים ממוחשבים שתוכננו על ידי פסיכולוגים וחוקרי מוח יכולים לגרום לאנשים להיות חכמים יותר, פשוטו כמשמעו, נתון לוויכוח מתמיד בין מדענים, עם קאדר קטן אך קולני של ספקנים בדרישה להוכחה חזקה יותר. עכשיו, שני מחקרים חדשים מצאו את היתרונות של משחקי אימון המוח המעוברים לעולם האמתי שאותם ספקנים ביקשו.

 

המחקר הראשון, שפורסם היום (7 באפריל, 2014) ב PNAS ("ידיעות האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית"), נמצא כי פחות משש שעות של משחקי מוח ששיחקו במשך 10 שבועות תלמידי כיתה א' שנבצר מהם להגיע לבית הספר באופן סדיר עקב בעיות משפחתיות אפשרו להם להדביק את הפער עם חבריהם לכיתה, הלומדים כסדרם, את מקצועות המתמטיקה ולימוד שפות.

 

המחקר השני, הוצג בסוף השבוע בכנס אגודת מדעי המוח הקוגניטיביים בבוסטון, ושילב תוצאות של 13 מחקרים קודמים אשר עסקו באימון מוח ממוחשב של מבוגרים-צעירים והגיע לידי מסקנה כי אימון מוחי זה משפר את יכולת האינטליגנציה הנוזלית- היכולת הבסיסית האנושית המאפשרת לזהות דפוסים, סיבות ותוצאות למידה. כלומר, תרגול המשחקים הקוגניטיביים, פשוטו כמשמעו, גורם לאנשים להיות חכמים יותר.

 

יחד עם מחקרים אחרים שנעשו לאחרונה ואשר מדגימים יתרונות בעולם האמתי של אימון מוח במבוגרים בריאים, ילדים בגיל הגן, וילדי בית ספר עם הפרעות קשב וריכוז, הרי המחקרים החדשים, יכולים לספק תחמושת טרייה לפסיכולוגים וחוקרי מוח אשר מחקרם היה תחת מתקפה על ידי קומץ של ספקנים אשר התעקשו שהאימון הקוגניטיבי הוא בזבוז של זמן.

 

"הנה מה שהמבקרים ביקשו", אמר Jason M. Chein, פרופסור לפסיכולוגיה וחוקר ראשי של המעבדה לנירו קוגניציה של אוניברסיטת טמפל בפילדלפיה. "הם אמרו שמחקרים אלה לא יכולים להיות מועברים ליתרונות בעולם אמיתי. אבל בידיהם של המדענים אלה, ההשפעות נראות חיוביות ".

 

אפילו אחד המבקרים הבולטים ביותר, שפרסם מחקרים ביקורתיים לגבי אימונים בכתבי עת אקדמיים ומאמרי דעה בניו יורק טיימס, הביע שלא לציטוט, דברי שבח למחקר החדש של תלמידי כיתה א '.

 

"זהו צעד בכיוון הנכון: מחקר הבודק האם משחקי אימון קוגניטיביים מועברים למעשה לביצועים אקדמיים" אמר D. Zachary Hambrick, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן. אבל היות שבמחקר של תלמידי כיתה א ' יש חולשות מתודולוגיות ומוזרויות סטטיסטיות, הוא הוסיף, "זה חייב להיות משוכפל. אני לא מוצא את התוצאות משכנעות ".

 

המחקר כלל  111 תלמידי כיתה א' עניים המתגוררים בשכונות העוני של בואנוס איירס, ארגנטינה. הם הוצאו מכיתות הלימוד שלהם במשך 15 דקות בכל פעם, עד שלוש פעמים בשבוע, במשך 10 שבועות, כדי לשחק גם במשחקי מחשב רגילים וגם במשחקים שתוכננו במיוחד על מנת להגביר את תשומת הלב, תכנון וזיכרון עבודה. ילדים שלמדו בבית ספרו באופן קבוע לא הראו שיפור משמעות בציוני בית הספר שלהם הקשורים לאימונים. אבל התלמידים אשר לא נכחו בבית ספר באופן יציב, לרוב בשל בעיות בסביבה הביתית, הראו שיפור משמעותי והצליחו לשמר את הרמה של הכיתה שלהם במקצועות שפה ומתמטיקה.

 

"עם אימון מוחי קצר, שיפרנו את הציונים בשפה ובמתמטיקה של ילדים שיש להם בעיות בבית", אמר המחבר הראשי, Andrea P. Goldin, מדען חוקר במעבדה למדעי מוח אינטגרטיבית באוניברסיטה של בואנוס איירס. "זה משהו שאנחנו מאוד נרגשים לגביו, כי אנו עוזרים לאזן במקצת את ההזדמנויות שיש לילדים."

 

פסיכולוגים אשר מכירים את המחקר שותפים לחששות של Hambrick לגבי המתודולוגיה שלה, במיוחד חוסר באמצעים סטטיסטיים הממחישים את כוחו של אפקט האימון, אך גם מקדמים בברכה את הניסיון של Goldin ועמיתיה להדגים את היתרונות של אימון קוגניטיבי על החיים האמתיים.

 

"זה מחקר באמת בעייתי, אבל אני מקווה שהם ימשיכו אתו ויצליחו ולשכפל אותו במדגם הרבה יותר גדול, תוך שימוש טוב יותר במתודות של שיטות מחקר"  אמר Douglas K. Detterman,  עורך של כתב העת אינטליגנציה  ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב.

 

"אם התוצאה תשוכפל אז זה יהיה מאוד חשוב", אמר Earl B. Hunt, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. "אבל אני רוצה את השכפול".

 

הפסיכולוג הראשון שמחקרו מ2008 ב PNAS הראה כי משחקי אימון המוח יכולים להגדיל את האינטליגנציה הנוזלית ובכך העלה לדיון אקדמי שעוד לא נגמר -הסכים כי למחקר החדש יש פגמים אבל היה ניסיון ראוי להערצה.

 

"אני לא המומה במיוחד מהנתונים", אמרה Susanne M. Jaeggi, פרופסור ומנהלת של מעבדת זיכרון העבודה ופלסטיות באוניברסיטת קליפורניה, אירווין. "אבל זה מחקר מגניב. זוהי דרך ממש נחמדה להדגים השפעה יישומית. זה באמת קשה לעשות את זה בנסיבות סוציו אקונומיות נמוכות ".

 

מחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה הראו יתרונותיו של האימון הקוגניטיבי בעולם אמיתי. בחודש ינואר, מדענים דיווחו כי 10 שנים אחרי שקבוצה של 2,832 מתנדבים מבוגרים השתתפו ב10 שעות של אימון קוגניטיבי ממוחשב, אלה שחולקו באקראי לתוכניות שנועדו לשפר את החשיבה שלהם וזמני התגובה הראו יתרונות מדידים בפעילויות יומיומיות.

 

המחקר נחשב משמעותי מספיק כדי לזכות בהצהרה מהמכון הלאומי להזדקנות מנהל המכון  Richard J. Hodes  צוטט כאומר, "תוצאות אלו, לטווח הארוך, מצביעות על כך שסוגים מסוימים של אימונים קוגניטיביים יכולים לספק תועלת שנמשכות עשור מאוחר יותר. הם מצביעים על כך שעלינו להמשיך ולעשות אימון קוגניטיבי משום שאימון מסוג זה יכול לסייע בשמירה על היכולות השכליות של אנשים מבוגרים, כך שהם יכולים להישאר עצמאיים ובקהילה ".

 

מחקרים אחרים הבוחנים תוצאות בעולם האמיתי הובילו לתוצאות מעורבות, לפעמים על ידי אותם החוקרים. למשל, בחודש יולי של שנה שעברה, Susan Gathercole וJoni Holmes ממחלקת הקוגניציה ומדעי המוח באוניברסיטת קיימברידג' , פרסמו מחקר בכתב העת פסיכולוגיה חינוכית שבו הם גילו כי אימון ממוחשב של זיכרון עבודה הביא לשיפור באופן משמעותי בכיתות לילדי בית ספר יסודיים  במתמטיקה ובאנגלית. אבל ממש אותו הזוג פרסם מחקר נוסף בנובמבר אשר לא הצליח למצוא תועלת לשיעורים בכיתה.

בגלל בלבול זה, חוקרים כמו Gathercole ו Holmes עורכים מחקרים גדולים יותר שנועדו לבחון האם היתרונות בעולם האמתי יחזיקו מעמד. בינתיים Jaeggi  וChein אומרים כי הם מעודדים מהתוצאות של מטא-אנליזה הנוצרת מצבירת נתונים ממחקרים קודמים וקטנים על מנת לאסוף כוח סטטיסטי.

 

"שיטת מטא אנליזה תוכיח יותר מאשר כל מחקר בודד לבדו" אמר Jaeggi.

 

אחד מניתוחי המטא אנליזה הראשוניים בתחום, שפורסמו בשנה שעברה ומאז צוטטו בהרחבה על ידי ספקנים, הגיע למסקנה כי "אין ראיות משכנעות" כי אימון ממוחשב של זיכרון עבודה שיפר איזושהי  מיומנויות כללית בצורה משמעותיות.

 

אבל מטא אנליזה חדשה, שנעשתה על ידי חוקרים באוניברסיטת נורת'ווסטרן, מעדכנת תוצאות אלו  לכלל המחקרים שנעשו לאחרונה. שלא כמו במחקר הקודם, שבהו ערבבו  יחד את לימודיהם של ילדים, מבוגרים צעירים ומבוגרים, המחקר החדש ניתח תוצאות רק מ 13 מחקרים קודמים של מבוגרים צעירים ובריאים. נמצאו ראיות סטטיסטיות חזקות לעלייה עקבית במדדים של אינטליגנציה נוזלית. (המחקר מופיע בתור מחקר  G71 בתכנית של כנס אגודת מדעי המוח הקוגניטיביים.)

 

מחבר משותף של מטה האנליזה החדשה, אמר בהודעת דואר אלקטרוני שהקבוצה שלו עדיין מנתחת את התוצאות.

 

"עם זאת, אנחנו די בטוחים בממצא העיקרי שמטה אנליזה נכונה מראה השפעה בצורה עקבית ואמינה, גם אם צנועה, של אימון זיכרון עבודה על מדדים של אינטליגנציה נוזלית", אמר Paul J. Reber, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן .

 
אימון המוח לשיפור יכולות יומיומיות

הכותב :DAN HURLEY

עבור: The Atlantic

תרגום: רי-מיינד 757 (המקור עבר עריכה קלה על מנת להתאימו לשפה העברית)

כל הזכויות שמורות לכותב ולThe Atlantic . הזכויות בתרגום שמורות לרי-מיינד המרכז לזיכרון וקוגניציה.
 
 
[Top]

רי מיינד - שיפור היכולות הקוגניטיביות. באתר: שיפור הזיכרוןמשחקי זיכרון,  אימון קוגניטיבי Check Up קוגניטיבי, SimpleMed אירגונית התרופות ועוד..

זיכרון  | משחק זיכרון | שיפור זיכרון | שיפור זכרון | סדנא לזיכרון | הפרעות קשב וריכוז | חדר כושר למוח | קוגניציה  | קשב וריכוז |  בעיית קשב וריכוז מבוגרים |  לקויות למידה 

  רי-מיינד 757 בע"מ| כתובת:  שרגא רפאלי 20/52 פתח תקווה | טלפון: 09-9564702 |  פקס:  03-7601090 |  דואר אלקטרוני: Info@re-mind.co.il  | מפת האתר

   
© כל הזכויות שמורות לרי מיינד שיפור הזיכרון

 

לייבסיטי - בניית אתרים